לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן, משפחתו של בנימין רווה רפאל לב בן ה-9 וחצי ממודיעין, הודיעה כי הלך לעולמו.
רווה נפטר בארה"ב, לשם הגיע לפני כשנה יחד עם משפחתו כדי לקבל טיפול נסיוני, שה אך אמש, הודיעו הוריו כי נפטר בביתו. "רווה נלחם בכל כוחו עד לרגע האחרון ונפרד מאיתנו בשלווה בביתו", כתבו המשפחה שכעת בדרך לישראל. עד עתה לא נקבען מועד ההלוויה ואין עדיין פרטים בשלב זה.
את הבשורה המרה כתבו הוריו בדף הפייסבוק שנפתח בזמן קמפיין גיוס התרומות: "בצער כל כך עמוק שאין לנו אפילו מילים לתאר אותו, אנחנו מודיעים על לכתו מאיתנו בטרם עת של גיבור חיינו ואהוב ליבנו, רווה בנימין רפאל לב, שנלחם בכל כוחו עד לרגע האחרון ונפרד מאיתנו בשלווה בביתו, היום בבוקר שעון ארה״ב".
רווה לב , שחלה בסרטן מסוג אוסטאוסרקומה הגיע כמעט לכל בית בישראל ובעיר מודיעין בכלל לפני שלוש שניים דרך קמפיין גיוס תרומות לטובת הטסתו למרכז רפואי ייחודי ביוסטון, ארה"ב. בתוך מספר ימים בודדים הושג הסכום הנדרש ורווה ומשפחתו המריאו לארצות הברית, במה שהיה הניסיון האחרון להציל את חייו.
בחודש אוגוסט 2020 כתב אביו של רווה איתי לב אביו של רווה "אנחנו יושבים מול האונקולוג שלנו, רופא ואדם מדהים, ואין לו שום דרך טובה להגיד לנו את מה שאנחנו עומדים לשמוע: "אין לנו שום דרך לרפא את רווה". ואני יושב שם ומרגיש פיזית איך הלב שלי מתרסק לחתיכות קטנות. זה רחוק ממני. לא שלי. ופתאום, זה פשוט שם. ואין לי ברירה. אני יוצא למסע של החיים שלי עם מה שנשאר מהלב שלי. ואני חייב אתכם איתי.
אז ככה זה, חיים משתנים ברגע. אין התראה או סימנים בדרך. אתה פשוט נזרק למציאות אחרת ואין לך אפילו זמן להסתגל. הכל משתנה בקצב מהיר. ואתה רק מנסה לשמור על כל מה שחשוב לך בחיים: המשפחה שלך. כולה. הפעם האחרונה שכתבתי פוסט הייתה כשחשבתי שרווה שלי סיים את ההתמודדות עם הסרטן המחורבן הזה – אוסטאוסרקומה – סרטן עצם נדיר שהתגלה פתאום ברגל שלו.
חשבנו שהסאגה שלנו הסתיימה. זה היה באוגוסט שעבר, בדיוק לפני שנה. לא היו מאושרים מאיתנו בכל העולם הזה! אלא שהאושר הזה נמשך רק שלושה חודשים כי אז הגיע תור הסיטי ואיתו פטיש של חמישה טון ישר לראש. לרווה התגלו גרורות בריאה השמאלית. הוא נכנס לניתוח מורכב , ואז שוב כימו, ושוב סיטי, ושוב גרורות, הפעם בריאה הימנית, ושוב ניתוח, ושוב סיטי, ושוב גרורות, עוד פעם בשמאלית… ובתוך חצי שנה רווה, הילד הגיבור הזה שלי, רק בן 8 וחצי, עבר שלושה ניתוחים מורכבים בריאות. וכל פעם הוא קם מחדש, לא מוותר. רוצה לפגוש חברים, ללכת לבריכה לשחות, לשחק פינג-פונג, ללכת לקייטנת סוסים, נלחם לחזור ולהיות כמו כולם, ורק מידי פעם ממלמל "אבא, זה לא פייר" וקורע לי את הלב.
מי יכול לוותר על הילד שלו? כל הזמן הזה רווה לא ויתר לרגע אז אנחנו בטח לא נוותר.
מאז השיחה ההיא עם האונקולוג, הפכנו כל אבן שיש בעולם ומצאנו שבארצות הברית יש טיפולים אחרים, חדשים -יש דרך להציל את רווה!!! וזה חייב להיות עכשיו! פשוט כי הסרטן שלו לא מחכה לרגע ורק ממשיך לשלוח גרורות לריאות שלו בקצב פסיכי. ועכשיו זו שליחות חיינו. אז אנחנו עוזבים הכול וטסים עם רווה ליוסטון, למרכז המתקדם ביותר בעולם לסוג הסרטן שיש לרווה. שם נמשיך לעשות הכול כדי לרפא אותו. שם יש לו סיכוי.
בחיים לא דמיינתי שאני אאלץ לעשות קמפיין מימון המונים להצלת החיים של הילד שלי. ובכל זאת, אני פה מולכם, ברגעים הכי חשובים והכי קשים בחיי, מבקש מכם לעזור לנו במה שאתם רק יכולים כדי שנצליח. אני מבקש מכם, עם כל הקושי שלכם עכשיו בחיים, בעקבות מה שעובר על כולנו, לעשות מאמץ ולהתגייס למען רווה שלי. אין לי מילים שיכולות לתאר עד כמה זה קשה עבורי לבקש תרומות. זה מרגיש לא קשור אלי, לא קשור למשפחה שלי. אבל בשביל להציל את רווה, אני מוכן לעשות כל דבר שצריך.
השבוע רווה ואני שכבנו יחד במיטה והוא שאל אותי, אבא, למה אלוהים לא אוהב אותי? ככה, מילה במילה. לא עניתי. לא ידעתי מה לענות. אני שואל את אותה השאלה בעצמי כבר שנתיים. וכל פעם חוזר ואומר לעצמי שאלוהים כן אוהב אותנו. שזה ייגמר בטוב בסוף. אולי בזכות כל הלבבות המדהימים שראיתי אתמול ברשת, וכולם למען רווה, אלוהים סימן לנו שהוא כן אוהב אותנו.
בבקשה, תיכנסו לקישור הזה. כל אחת. כל אחד. כל סכום. תעזרו לנו 'לשמור עליו שלם'.
שלושה ניתוחים מורכבים, 21 טיפולים ואשפוזים בניסיון לרפא את הסרטן הנדיר והאגרסיבי שבגופו, גרמו לרופאיו של רווה לב שהוא חייב טיפול מורכב יותר בחו"ל . כדי לממן את הטיפולים היקרים שיצילו את חייו בארה"ב, פתחו הוריו בקמפיין למימון המונים
רווה לב, הבן שלנו, בן 8 וחצי, מתמודד כבר שנתיים עם סרטן אלים. לפני כשבועיים, קצת לפני הניתוח ה-8 שרווה עבר, הרופאים הבהירו שמיצינו את כל אפשרויות הטיפול הקיימות עבורו בישראל. ועכשיו, הסיכוי היחיד של הילד הגיבור הזה, נמצא במרחק של עשרות אלפי ק"מ במרכז הרפואי MD Anderson (אמ.די.אנדרסון) שביוסטון טקסס. אבל במקום שבו כל טיפול עולה עשרות אלפי דולרים, המרחק לא נמדד רק בק"מ אלא גם בעלויות גבוהות שאנחנו מעריכים שנאמדות בכ4 מיליון ש"ח -פשוט כי לפי הערכת הרופאים, רווה יאלץ לעבור עשרות טיפולים כאלה וגם צריך לקחת בחשבון את השהות של כולנו שם איתו, עוד 5 נפשות- כי אם יש משהו שאנחנו לא מוותרים עליו זו המשפחה והכוח שלנו ביחד.
האחים של רווה הם האחראים על הנפש. והנפש הזאת זקוקה להרבה אור ואהבה. מדהימים כאלה. מבחינתם זה טבעי לעטוף אותו ולשמור עליו ככה. אז אנחנו נוסעים יחד כי זה המרכיב הסודי שלנו לניצחון. ואין לנו זמן, הסרטן הזה לא נח לרגע. הוא ממשיך לתקוף כאילו כדי לבדוק כמה עוד הלב הזה יכול לספוג. אבל כמה שהסרטן הזה אלים, הוא לא מצליח לשבור את הרוח והכוח של הילד הלוחם הזה שלנו.
יש לו כוחות של גיבור על. לחשוב היום על זה שבאוגוסט, רק לפני שנה, עוד היינו על גג העולם. מלאי הודיה. חוגגים את הניצחון של רווה ושלנו על הסרטן- נראה פתאום כל כך תמים וכל כך רחוק. כנראה שדווקא טוב שלא ידענו אז איזו מכה אנחנו עומדים לחטוף. ככה לפחות זכינו בכמה חודשים של אושר שאנחנו נוצרים איתנו. וזה לא עניין של מה בכך, כי בשנתיים האלה, השמיים שנפלו עלינו השאירו על הלב והנשמה שלנו צלקות שלא יגלידו לעולם.
חלקים מהלב שלנו ישארו פזורים לאורך הדרך הזו תמיד. בנובמבר 2019 כשגילינו שהסרטן לא באמת עזב אלא פשוט עבר מהרגל לריאות, אלו כבר לא היו השמיים שנפלו. הרגשנו שכל היקום פשוט קורס לתוך עצמו. ובתוך הטירוף הזה… אין אפילו זמן לעכל ולעבד את מה שקורה לנו. בחצי השנה האחרונה רווה הספיק לעבור כבר 3 ניתוחים ב2 הריאות שלו.
היום אנחנו מבינים שבמסע הזה אין נקודת סיום ברורה. רוב הזמן אנחנו שוחים נגד כיוון הגלים החזקים ואין חוף מבטחים. אנחנו בתוך הסערה, מבלי לדעת מתי היא תסתיים. מתרסקים מאות פעמים בדרך, אבל זה הלב שלנו אז אנחנו אוספים את השברים וממשיכים. ועכשיו אנחנו מתחילים את הפרק הבא במסע הזה ורק מקווים ומתפללים שזה הפרק שבו רווה מבריא. כי אין שום אפשרות אחרת מבחינתנו .אבל כדי שזה יקרה, רווה חייב להתחיל בדחיפות את הטיפולים בארה"ב אז אנחנו אורזים את עצמנו ואת החיים שלנו וטסים ליוסטון טקסס ממש עכשיו, כי זה הלב שלנו וזה מה שצריך לעשות כדי לשמור עליו שלם.
כאן אתם נכנסים לתמונה. כי רק בעזרתכם נצליח לעשות את זה. אנחנו חייבים את העזרה שלכם. כל אחד! כל אחת! כל סכום! תודה רבה , רווה וכל משפחת לב.
